קסמו של הגוף הנשי מאז ימי קדם העסיק את אומני העולם שניסו ללכוד את היופי שהם ראו לכדי יצירה. פסלים יצרו פסלים שניתן להרגיש בהם את הקימורים, ציירים שילבו אלפי תנועות מברשת על מנת להפיק חיים בפרי יצירתם, משוררים תיארו את היופי שנגלה אליהם והתכסה לאחר מכן. הצילום הגיע אחרי כולם אך הוא הצליח לעצב לנו תמונה שבה אנחנו רואים לא רק את גוף האישה אלא גם את אידיאל היופי האישי של הצלם עצמו. הצלם מבקש מהעולם לאפשר לו ללכוד רגע קצר שבו הכל מסתדר. רגע שבו הכל מרגיש נכון. רגע שבו השלווה שיצר הצלם על המצולמת מורגשת וממשיכה לחיות ביצירה ועוברת לצופה. האמון שנוצר בין הצלם לאישה בצילום הערום האמנותי חייב להמשיך הלאה לצופה שגם מרגיש זאת. קסמו של הגוף הנשי ימשיך למשוך אליו אהבות חדשות לנצח, צלמים ימשיכו לצלם, פסלים ימשיכו לפסל, ציירים ימשיכו וכך כולם ימשיכו לסגוד ליופי האינסופי הזה.
ארצה לציין מראש שאני לא מעוניין לקחת שום עבודה או פרויקט בתחום. לא בתשלום ולא בשת”פ. בבקשה לא לפנות אלי בהקשר לדף זה. דף זה מיועד יותר לצלמים אחרים המתעניינים בתחום. מוזמנים לקרוא פוסט בבלוג שלי על הנושא צילום עירום אומנותי ומתי אין הצדקה לעירום.
