Fine-art-photography.jpg

בלוג צילום

בלוג צילום לא חייב להיות גיקי וטכני, הבלוג שלי מדבר בגובה העיניים. מגוון פוסטים בבלוג עם טיפים טובים לצילום שחלקם הגדול נותן משמעות חדשה לגישה שלכם כצלמים וגם למתעניינים.

בלוג צילום לא חייב להיות גיקי וטכני - לפחות זה מה שאני מאמין בו. אני כן מאמין שבלוג צילום יכול גם לדבר על צילום כתרבות מהנה ולא רק כדף של נוסחאות מסובכות. אני מקווה שתמצאו את בלוג הצילום באתר שלי כייחודי ומקווה שזה יעניין אתכם שכן הבלוג צילום שלי מדבר על צילום בגובה העיניים בצורה נגישה.

אני לא מדבר כאן על דברים טכנים ומנסה יותר לדבר על משמעות ודעות על עולם הצילום. אמנם יש פוסטים על טיפים לצילום, אבל אתם גם תתקלו בהרבה טיפים לא ישירים שבאים כגישה פילוסופית שיגרמו לכם לחשוב יותר לעומק לפני שאתם מתחילים לצלם. בבלוג תשמעו דעות על דברים מעניינים שאולי מעסיקים או עוברים בראשם של צלמים או אנשים שמתעניינים בצילום.

אני שם אצלי כמטרה בבלוג צילום שלי גם לעניין אנשים רגילים שלא ממהרים להפוך לצלמים, אך יודעים שאין מה לעשות וצילום זה כבר חלק מהחיים שלנו בעידן הדיגיטלי. אתם מוזמנים לקרוא בבלוג ומקווה שתהנו. אם נהניתם מפוסט מסוים - אני אשמח אם תשתפו את הכתובת שלו ברשתות החברתיות או אפילו באתר או בבלוג שלכם ותספרו בכמה מילים לקוראים הבאים למה אתם מאמינים שהם יהנו מאותו פוסט.

הסוד הקטן של הצלמים, חייכו קצת

חיוך היא הבעת פנים שבעזרתה אנחנו מתפרשים אם אנחנו כבני אדם שמחים, מאושרים או סתם טוב לנו ואנחנו משועשעים ונהנים. אנחנו אוהבים לראות אנשים אחרים מחייכים סביבנו כי זה גורם לנו להרגיש שהסביבה סביבנו בטוחה וטובה. כי אם היא לא הייתה בטוחה ונעימה, למה שמישהו אחר יחייך בה?. אז אם חיוך הוא גורם כה חיובי, מה הפלא שהורים אומרים לילד לחייך כשצלם מצלם אותם? אכן צילומים שלנו כילדים מחייכים הם הדרך שלנו לזכור את ילדותינו בצורה חיובית. אז למה דווקא לחלק מהמבוגרים קשה לראות את עצמם מחייכים?

לא כל אחד אוהב את הצורה שבה הוא מחייך בתמונות. החיוך בתמונות כשהוא לא צפוי וספונטני – הוא גם לא נשלט. לפעמים אנחנו מבליטים חלק קטן מהשיניים או נתפסים בצילום באמצע צחוק שמרגיש לנו פרוע. אז כן, כשזה בא טבעי קשה לשלוט על זה, מצד שני זה הכי אוטנטי. אם המטרה שלכם היא לצאת טוב בצילומים, הצלם יעבוד איתכם על זה וינסה לשפר את החזות המצולמת.

"אני מחייך רק כשזה אמיתי". הביטוי הזה יכול להיות הוגן, אבל מצד שני כשמצלמים אתכם אתם לא יכולים להחזיק את החיוך במשך כל הצילום. חיוך מאולץ על ידי מישהו שלא מנוסה בלזייף חיוכים מרהיבים, לרוב לא נראה טוב. העיניים יכולות להראות מפוחדות וסטטיות והשפתיים מתעגלות יותר ממה שצריך. לכן תפקידו של הצלם להיות יצירתי אך גם לכוון אתכם ביצירת חיוך מלאכותי ונכון. לשם כך צריך לחייך עם כל הפנים וכמובן גם העיניים והלחיים. הפיתרון הכי טוב הוא לחייך כמו מונה ליזה.

חיוך של מונה ליזה הוא לא רק ביטוי למראה קסום ואלמותי. אותו חיוך שצויר על ידי לאונרדו דה וינצי בתחילת המאה ה16 היא דרך מופלאה ולא כל כך סודית ללכוד ביטוי של ביטחון, אופטימיות ולגרום לצופה להרגיש זאת בחזרה. ברגע שהצלם מכיר ומצליח ללמד אתכם לחייך כמו מונה ליזה, כבר עשיתם חצי דרך לקראת צילום של חיוך מושלם. הסוד הקטן הוא פשוט לעשות חיוך קטן שלא מצריך לאמץ יותר מדי שרירי פנים. חיוך קטן מפורש אצל בני אדם כהבעה של אופטימיות וביטחון ולעומת חיוכים שמבליטים שיניים או חיוך של צחוק מתגלגל – נוח יותר לשלוט עליו. יותר קל גם לחייך למצלמה רק קצת וזה כבר כמעט אוטומטית משפיע על שאר שרירי הפנים. תזכרו תמיד שכדי שחיוך יראה אוטנטי יהיה צריך לחייך עם השרירים שמסביב לעיניים ועם הלחיים ולהפעיל את שלל השרירים בפנים ותדעו שכאשר אתם מחייכים בטבעיות אתם מפעילים המון קבוצות שרירים שאתם אפילו לא מכירים.

אני רוצה רק צילום אחד עם המשפחה, אולי זה מספיק להגיד צ'יז וזהו? לא בהכרח. דווקא הביטוי הקטן שאתם רואים מאז ומתמיד בסרטים ובסדרות שבו אומרים למצולם לומר צ'יז (גבינה באנגלית) מוציא חיוך שלא נראה כל כך טוב. אם אתם רוצים בכל זאת להגיד משהו לפני שמצלמים אתכם צילום פשוט עם המשפחה – תגידו Money (כסף באנגלית) שגם יגרום לכם הרגשה קלה של גיחוח וגם מותח בצורה שונה את הפנים. במילה הזאת היו משתמשים בזמנו אפילו בהווליוד כדי לגרום למצולמים לחייך בקטנה ולחלקם לגרום לאושר אמיתי.

אז פעם הבאה כשאתם מחייכים למצלמה, תזכרו שאתם לא חייבים לחייך מאוזן לאוזן. מספיק לחייך כמו מונה ליזה חיוך קטן וזה ייראה מצוין בצילום.