Long exposure - blog.jpg

בלוג צילום

בלוג צילום לא חייב להיות גיקי וטכני, הבלוג שלי מדבר בגובה העיניים. מגוון פוסטים בבלוג עם טיפים טובים לצילום שחלקם הגדול נותן משמעות חדשה לגישה שלכם כצלמים וגם למתעניינים.

בלוג צילום לא חייב להיות גיקי וטכני - לפחות זה מה שאני מאמין בו. אני כן מאמין שבלוג צילום יכול גם לדבר על צילום כתרבות מהנה ולא רק כדף של נוסחאות מסובכות. אני מקווה שתמצאו את בלוג הצילום באתר שלי כייחודי ומקווה שזה יעניין אתכם שכן הבלוג צילום שלי מדבר על צילום בגובה העיניים בצורה נגישה.

אני לא מדבר כאן על דברים טכנים ומנסה יותר לדבר על משמעות ודעות על עולם הצילום. אמנם יש פוסטים על טיפים לצילום, אבל אתם גם תתקלו בהרבה טיפים לא ישירים שבאים כגישה פילוסופית שיגרמו לכם לחשוב יותר לעומק לפני שאתם מתחילים לצלם. בבלוג תשמעו דעות על דברים מעניינים שאולי מעסיקים או עוברים בראשם של צלמים או אנשים שמתעניינים בצילום.

אני שם אצלי כמטרה בבלוג צילום שלי גם לעניין אנשים רגילים שלא ממהרים להפוך לצלמים, אך יודעים שאין מה לעשות וצילום זה כבר חלק מהחיים שלנו בעידן הדיגיטלי. אתם מוזמנים לקרוא בבלוג ומקווה שתהנו. אם נהניתם מפוסט מסוים - אני אשמח אם תשתפו את הכתובת שלו ברשתות החברתיות או אפילו באתר או בבלוג שלכם ותספרו בכמה מילים לקוראים הבאים למה אתם מאמינים שהם יהנו מאותו פוסט.

לספר סיפור דרך צילום. האם כל תמונה חייבת לספר סיפור?

כל צלם מנוסה צריך לדעת מראש מה הוא מנסה להציג בצילומים שלו וזה צריך להיעשות בצורה שברורה לצופה. מגוון הסגנונות והתחומים בצילום משאירים מרווחים אומנותיים שמשתנים מתחום לתחום. אמנם יש תחומים שנהוג שהם שיותר טכניים ופחות מנסים להעביר בהם פן אומנותי בצורה שתספר סיפור – אבל הכל תלוי בסופו של דבר באיך הצלם בוחר להציג את הדברים ומי אמור להיות הצופה. צילומי רחוב לדוגמא הוא תחום בעולם הצילום שבו אנחנו רגילים לראות סיפורים שונים שנתפסו במצלמה או נוצרו אצלנו בדמיון אחרי הצפייה בתמונה. אכן העולם מסביבנו, ובמיוחד מקומות שבהם יש אנשים, ייצרו לנו אינספור סיפורים וחוויות. בעיקר כי אנשים תמיד באמצע איזשהי פעולה.

השאלה הכי מעניינת היא האם הצלם ידע שנראה את הסיפור שנוצר אצלנו בראש אחרי צפיה בתמונה בזמן שהוא צילם את התמונה? התשובה היא לא מוחלטת שכן צלמים שמצלמים צילומי רחוב צריכים לפעול לפעמים מהר והם כן שמים לב לדברים ששונים ברקע או דברים חריגים וישר מנסים ללכוד אותם במצלמה. לפעמים הפירוש המדויק מתבטא אחרי צילום התמונה. אך צלם מנוסה יראה את הדברים האלה וגם ייצור אצלו את הסיפור כבר ברגע שהוא יחליט לצלם את התמונה.

אז האם כל תמונה חייבת לספר סיפור? ובכן, תלוי מה בשבילכם זה סיפור. אני מאמין שכל תמונה צריכה לשדר משהו שמתאים לנושא המצולם. האם צילום אוכל לדוגמא מספר סיפור? האם המיקום של הכוס במגש של האוכל יגרום לכם לתהות ארוכות? אז כאן יש דרך שונה לספר סיפור. הסיפור שאמור להיווצר בצילומי אוכל, שתייה ומזון שונה מאשר בצילומי רחוב. כאן הסיפור ייבנה בהדרגתיות אצל הצופה שיחליט אם הוא מתעניין במנת האוכל שמוצגת לפניו. אם התמונה נראית טוב ומעוררת תיאבון אז הוא ירצה לדמיין את עצמו מגיע למסעדה וטועם מהמנה ואולי גם ידמיין את חבריו לידו. בצילום אוכל המטרה היא לעורר טריגר אצל הצופה שידמיין לעצמו סיפור שהוא רוצה לטעום את המנה או לבקר במסעדה. אנחנו למעשה מוכרים לו חוויה מסוימת בצורה מרומזת.

מה הכלים שיש ברשות צלם כדי ליצור סיפור מבוים עם מצולם? הכלים הם אותם כלים שבהם צלמים מקצועיים ישתמשו בכל מקרה. הדבר הראשון שאתם תיאלצו לעשות זה להחליט על הכיוון שאתם רוצים לקחת את הצילום ורק אחרי זה תחשבו ותתכננו איך לבצע את הצילום. הכלים שלכם הם ההנחייה שלכם למצולם, התפאורה, ההחלטות הקטנות של הסטייל לבוש, והכי חשוב זאת התאורה והעריכה שבעזרתם ניתן ליצור מצג של אווירה וחוויה למצולם. תאורה דרמטית, תאורה מיסתורית או תאורה זורחת ויוקרתית ישדרו דברים שונים. ההחלטה על מטרת הצילום היא זאת שתכריח אתכם להיות יצירתיים ולהשתמש בתאורות ספציפיות.

בסופו של דבר יש עוד דברים שיכולים להשפיע על אופי הצילום והם כמובן הזווית צילום, היבטים טכנים בחשיפה, שימוש בעדשות בקוטרים שונים ומגוון לא נגמר של אפשרויות נוספות. השאלה החשובה מכל זה האם אתם יודעים מה אתם רוצים לשדר בתמונה והאם התוצאה אכן תואמת את הציפיות שלכם והיא ברורה לכל.

בסופו של יום אני מאמין שיש דרכים רבות בלהציג מצולם וזה תלוי בצורה שבה רוצים להציג אותו וכמובן בדרך שבה הצלם בוחר ומסוגל להראות אותו. צילום של מצולם יכול להיות מוצג בהרבה דרכים גנריות וגם זה בסדר. אבל אם רוצים להציג משהו נוסף מעבר כמו חוויה שעוברת על המצולם או לספר סיפור דרך התמונה אז לזה יידרש להיות יותר יצירתיים. אם זה ייראה אותנטי זה לא בהכרח יהיה קשור אם הדמות באמת חווה משהו מיוחד. הצגה אותנטית תהיה תלויה באופן שבו המצולם בעזרת הצלם ייראה משכנע וזה לא ייראה חריג או מוזר בתמונה. מה אם אין סיפור קונקרטי שמנסים להציג בתמונה? אלא רק רוצים להעביר חוויה או תהייה קצרה לצופה? פה הסיפור יהיה קצר יותר אך יוכל להתאים את התמונה לסיפור אחר כמו כתבה ודברים אחרים. וזה נכון שלרוב משתמשים בתמונות ויזאוליות על מנת לשים דגש על סיפור קיים.

אז האם כל תמונה צריכה לספר סיפור? בסופו של דבר אנחנו לא חייבים בכל תמונה ליצור לצופה מרחב גדול מדי של תהיות. יש תמונות שפשוט אמורות להיות ברורות במה שהם הולכים לשדר. כאן זה מה שחשוב. האם אנחנו מצליחים לגרום לצופה להבין מה רצינו להציג? תמונה של פורטרט קלאסי לדוגמא אמורה לשדר סוג מסוים של יוקרתיות או תצוגה מרשימה. זה חלק מהתדמית שאנחנו מנסים בעזרת הצילום להציג אותה. לפעמים יש דברים קטנים שאנחנו עדיין רוצים לשים עליהם דגש כדי שהמצולם יזכור אותם, והם למעשה מה שרצינו לחזק או להדגיש בצילום וזה לא חייב להיות סיפור גדול (או שכן...)

אהבתם? נהניתם? למדתם? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים בבלוג הצילום שלי בלינק הבא www.roitmanphoto.com/blog

ניתן להגיב כאורחים מבלי להשאיר פרטים מזהים כגון מייל. רק לרשום שם וניתן לבחור למטה להגיב כאורחים.

Nir RoitmanComment