אידיאל היופי בצילום ואיך הוא שונה מצלם לצלם
אז מה זה אידיאל היופי בצילום ולמה הוא שונה מהמונח אידיאל יופי תרבותי כגון אידיאל יופי נשי או גברי לאותה תקופה ותרבות?
אידיאל היופי בצילום לא מדבר כלל על איך נראה המצולם ביום יום מההיבט החזותי שלו. לעומת זאת הוא מדבר על איך צלמים רואים את אידיאל היופי האישי שלהם ואיך הם רוצים להציג את המצולמים שלהם. ההבדלים האלה ניכרים בין צלם לצלם אך בהרבה מקרים אותם נרטיבים חוזרים בין קבוצות שונות של צלמים.
אז מה זה אידיאל היופי בצילום ולמה הוא שונה מהמונח אידיאל יופי תרבותי כגון אידיאל יופי נשי או גברי לאותה תקופה ותרבות? אידיאל היופי בצילום הוא למעשה היבט אומנותי שקיים בתודעה של כל צלם והדרך שבה הוא רוצה לראות את העולם סביבו. למעשה ניתן להגיד שמדובר בפן הויזואלי והבין אישי בינו למצולם שבו הוא מציג את המצולם בדרך שבו הוא בוחר. לדוגמא בציורים עתיקים של מלכים היה אידיאל יופי שבו הציגו את המלכים באופן מרשים וקלאסי. הציור היה אמור להראות את הדמות בצורה מרשימה ואלמותית.
אידיאל היופי בציור בימי הביניים היה שונה בהתאם לנושא המצויר. הציירים ניסו על ידי זה להמחיש את ההבדלים הגדולים בין מעמדות שונות בחברה. הכי קל היה לראות את זה כאשר ציירו את פשוטי העם בארוחות ביתיות. הצייר רצה להציג בכוונה את חוסר הנימוס והבאלגן העוטף את פשוטי העם. בהרבה ציורים מסוג זה תמיד הופיעו שיכורים או אנשים שמתנהגים בצורה מזלזלת לנשים או לילדים. היו הרבה היבטים טכנים שהשתמש בהם הצייר כדי להגדיל את הנראות הזאת. בין אם זה על ידי תחושת אי סדר בהוספת אלמנטים שונים שימלאו את החדרים בבלאגן ולפעמים גם בהדגשות שונות עם מברשת הצבע שיוצרות את החוסר הרמוניה וניקיון בציור.
האם צלמים מקצועיים יציגו תמיד את האידיאל היופי המושלם? ובכן, לא בהכרח ומה זה מושלם בכלל. אם נשווה בין שני צלמים שונים שברמה המקצועית הם זהים – עדיין נראה הבדלים. גם אם הם שולטים באותה רמה בתאורה, בעריכה, בהנחיית המצולם, בשליטה במצלמה והעדשות – עדיין מה שישנה זה מה יש 20 ס"מ מאחורי המצלמה שזה ראשו של הצלם. מה הצלם אוהב ועד כמה הוא רוצה לשחק עם הפן האומנותי בצילום עם המצולם.
אחד התחומים שבהם הכי ניתן לראות את ההבדלים בין צלם לצלם זה דווקא בנישות שיש עליהם מחלוקות כגון צילום עירום אומנותי. כאן צלמים (אולי בעיקר גברים) רבים יראו נרטיבים שחוזרים על עצמם לפי אידיאלים שנראים להם מושכים את העין או מגרים את הצופה. בצילום מסוג זה ניתן לראות הבדל גדול בין צלמים שמציגים צילום גס שלא בהכרח מזלזל אלא פשוט לא אלגנטי ומנסה להיראות מושך מינית - לבין נרטיב של צלמים אחרים שיציגו את הצילום כאידיאל של אדם וחווה בגן עדן וסוג של תמימות לדוגמא. גם כאן אין כזה דבר מושלם שכן המצולמים או המצולמות יעדיפו חזות אחרת לשימושים שלהם.
אני אחד מהצלמים שמאמינים בנראות קלאסית ואלגנטית. על מנת להגיע לנראות כזאת יש לדאוג לכמה דברים ואני אתן כמה דוגמאות. דבר ראשון אתחיל עם העבודה מול המצולם עצמו. המצולם צריך להיות רגוע ושליו. אנחנו לא רוצים שהוא ייראה לחוץ או עצבני או עייף מדי. מבחינת המצולם אז יש עוד דברים שבניראות החזותית שלו ישפיעו על אופיו של הצילום כגון: לבוש, תסרוקת, איפור מתאים, תנוחות ידיים וגוף ועוד דברים בסגנון. מבחינת הרקע אז לרקע יש משמעות גדולה בצילום. הרקע יציג את מקומו הטבעי של המצולם בנוף. יש הבדלים בין צילום סטודיו לצילום חוץ אך האיפיון השונה ביניהם יהיה דומה בצילום קלאסי אלגנטי. רקע שחור לדוגמא שמואר קלות ייראה בהרבה יותר אלגנטי מאשר רקע ורוד או צבעוני. זה ישדר משהו אחר לגמרי. בטבע לדוגמא יהיה הבדל בין צילום בטבע בתולי לעומת בצילום בבית נטוש. אחד הדברים שאני לרוב לא אוהב לראות שכן מתפרסמים באתרי צילום זה צילומים חושפנים של נשים בבתים נטושים. מבחינת שימוש טכני בצילום אז כמובן ששימוש בעדשות ישנה הרבה את החזות האופטית הויזאולית. לדוגמא שימוש מוקצן בעדשה רחבה לעומת שימוש נכון בעדשת טלה. יש עוד היבטים נוספים שניתן לתת אותם כדוגמא, אך אלו המובנים מבינהם.
אהבתם? נהניתם? למדתם? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים בבלוג הצילום שלי בלינק הבא www.roitmanphoto.com/blog
ניתן להגיב כאורחים מבלי להשאיר פרטים מזהים כגון מייל. רק לרשום שם וניתן לבחור למטה להגיב כאורחים.